כולנו חיים במדינה שהביטחון הוא נדבך מרכזי בה, ואכן המדינה משקיעה מיליארדים מהתקציב השנתי מידי שנה בהגנה מפני איומים מבית ומחוץ.
אחד המגמות המרכזיות בשנים האחרונות היא בנייה של חדר ממ"ד - מרחב מוגן דירתי בכל דירה חדשה. חדרי ממ"ד נועדו לתת ליושבי הבית ביטחון והגנה במקרה של התקפת רקטות מצד ארגוני טרור, והן נועדו להחליף את המקלטים שהיו נהוגים בבניינים ישנים, וליצור חלופה נגישה יותר.
חדר ממ"ד הוא למעשה חדר ממוגן עם קירות בעובי 40 ס"מ בערך, דלת מפלדה, וחלון עם תריס מפלדה. מעין בונקר פרטי שנועד להגן מפגיעת רקטות או טילים במצב מלחמה. בניית חדר ממ"ד, על כל התשתית הכרוכה בכך (פלדה, בטון ומלט), מייקרת את מחיר הדירה ב-100,000 ש"ח בערך. ויוצרת מצב שבו הדירות שגם ככה יקרות כיום, מתייקרות אף יותר. וזוהי אחת הסיבות לכך שאני חושב שחוק חדרי ממ"ד מיותר במדינה הזאת.
בואו נשאל שאלה: האם משק בית טיפוסי יעדיף מקלט במרתף הבניין, עם דירה ללא חדר ממ"ד אך זולה לאין שיעור? הדעות חלוקות לכאן ולכאן אך אני מאמין שכן וכל אחד יכול לשאול את עצמו זאת. בעידן של נדל"ן שמתייקר חדשות לבקרים, משכנתאות וריביות שיצאו מפרופורציות, אני לא רואה טעם לייקר את הדירות אף יותר.
מעבר לכך מהי הפונקציונליות של חדר ממ"ד ברוב ימות השנה? מניסיון אישי שלי ושל רבים החדר נותר ללא שימוש ברוב ימות השנה הרגילים כי ביננו - מי ירצה לשהות בחדר קטן עם דלת כבדה ורועשת מפלדה, ללא פרטיות וללא אינטרנט (wifi בקושי עובר דרך קירות הפלדה של חדר ממ"ד) בעידן של עבודה היברידית?
אני מבין את הצורך של כל אזרח להרגיש בטוח בביתו, ואין ספק שחדר ממ"ד נותן תחושה מסוימת של ביטחון. אך האם זה מצדיק את ההשקעה המטורפת?
מדינת ישראל, עקב המצב הביטחוני הנפיץ, נאלצת לצאת למבצע צבאי בהערכה גסה בכל 5 שנים בממוצע. מבצע שנמשך מספר ימים.
במהלכו נכנסים דיירי הבית לחדר הממוגן בעת הישמע אזעקה על מנת להיות מוגנים מרקטות.
בכמה מסתכם השימוש בחדר הממוגן והיקר?
מספר שעות בכל יום במשך שבוע אחת ל-5 שנים.
האם זה מצדיק חקיקת חוק שמחייב התקנת חדר ממ"ד בכל בית חדש?
יתרה מזאת, במקרה של פגיעה ישירה של רקטה חדר ממ"ד לרוב לא מגן מעל השוהים בו. שלא לדבר על טילים עוצמתיים יותר וארוכי טווח שיש למדינות רחוקות יותר וידידותיות פחות.
(במקרה כזה רק בונקר -מקלט תת קרקעי יהיה ישים)
כמובן שאני לא מדבר על יישובים בעוטף עזה, שמטבע הדברים צריכים הגנה אפקטיבית ונגישה יותר. ומובן ששם הצורך בחדרי ממ"ד ומקלטים גדול מאשר בערי הפנים
סיבה נוספת שאני רואה לנכון להזכיר היא האפקטיביות של מערכות הגנה אקטיביות מהדור החדש: מערכת כיפת ברזל ומערכות יירוט בלייזר, שמקטינים עוד יותר את הסיכוי לפגיעת רקטות באזורים מאוכלסים, ומייתרים את חדרי הממ"ד. ובסוף, זוהי אחריותה של המדינה למנוע מלכתחילה ירי של טילים על שטחה.
אז מה הפיתרון ?
מקלט, במרתף הבניין, היא הדרך הטובה והכלכלית ביותר להגנה אפקטיבית. במקרה של בניין רב קומות, ממ"ק (מרחב מוגן קומתי) יוכל לבצע את המשימה. אני לא רואה שום פסול בלבלות מספר שעות עם דיירי הבניין בעיתות מלחמה.. ואדרבא, לדעתי השהייה עם אנשים מוכרים נוספים מלכד ונוסך תחושת ביטחון. אין צורך להפוך את הדירות שלנו לבונקרים. זה אינו מוסיף לתחושת הביטחון ..
עם זאת כמובן שמי שיש לו את האמצעים הכלכליים רשאי לבנות בונקר פרטי בביתו.
לצערנו כיום יש חוק חדרי ממ"ד המחייב דירות חדשות להכיל חדר ממ"ד (כל בית שנבנה לאחר שנת 1991). וכמו שכתבתי, ובהתחשב בכל הנתונים שהבאתי, אני מאמין שהוא מיותר.
ובכלל, הגיע הזמן להפסיק עם ההחלטות התכנוניות הגרועות שמשום מה ממשיכות לנוע קדימה מכוח האינרציה, למרות שלכל אחד ברורה האיוולת שבהן.
אם אנחנו כל כך רוצים להגן על האזרחים שלנו, הבה ניקח דוגמה את אחת מהרעות החולות במדינתנו הקטנה: בכל שנה יש למעלה מ-300 (!) הרוגים בתאונות דרכים, ולמעלה מאלפי פצועים.. אולי כדאי שהממשלה תשיק תכנית למעבר מלא של הרכבים לאוטונומיים ולמקושרים על מנת למנוע תאונות כאלה?
אולי נחנך את הדור הצעיר לסובלנות בכבישים, מתן זכות קדימה ותכנית אינטרקטיבית ממוחשבת לריענון נהיגה?
לסיכום, אנו צריכים חוקים שיחייב קבלנים וערים לבנות את הבניינים בהם אנחנו חיים בצורה סביבית, בריאה והגיונית יותר. ואנו צריכים להשקיע את הכסף והמשאבים שלנו היכן שצריך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה