יום חמישי, 1 בפברואר 2024

למה התחבורה הציבורית במדינת ישראל היא כל כך גרועה?

 

למה האזרחים שאינם בעלי רכב פרטי - הרבה מהם קשישים וילדים - לא יכולים ליהנות מתחבורה מתקדמת, זמינה ומדויקת, במדינה שמתהדרת בכמות הסטרטאפים, היחידות הטכנולוגיות והמוחות המבריקים שבה?

 

אנו רואים את התוצאות של תחבורה ציבורית גרועה בכל מקום:

  • אנשים מבכרים לנסוע ברכב פרטי על פני תחב"צ 

  • מגרשי החניה רק גדלים, מה שגוזל מהתושבים נדל"ן שיכול לשמש לרווחה, פנאי, פארקים וכדומה

  • נהגים מבלים בפקקים שעות רבות במהלך היום, מה שגורם לבזבוז זמן, זיהום אוויר נוסף וסטרס

  • ילדים, קשישים ואנשים שידם אינה משגת לקנות רכב, משועבדים למערכת לא יעילה ולאוטובוסים שלא מגיעים בזמן או לא מגיעים בכלל

לבד מתקופות של קורונה ומלחמה לא עלינו, בעיית הפקקים רק מחריפה, בלי פתרון באופק, עם מדיניות ממשלתית של בניית מחלפים, כבישים ומגרשי חנייה רבים יותר. בניית רכבת קלה שמתעכבת ולא זוכה לקונצנזוס, ובניית מטרו שמוחזקת כקלף מיקוח בידי פוליטיקאים ונבחרי ציבור.

* * *

משרד התחבורה, כך נראה, לא שש להיכנס לבוץ של בעיית הפקקים ומבול כלי הרכב הפרטיים הנכנסים לארץ, והוא אף מבטל נתיבי פלוס ונתיבי תחבורה ציבורית באופן שלא יעשה דבר מלבד הגדלת מספר כלי הרכב והחרפת הפקקים.

במדינה כמו שלנו, בה מזג האוויר נוח יחסית, ללא טמפרטורות קיצוניות, פתרון של תחבורה ציבורית הוא יעיל יותר ממקומות אחרים כמו מדינות שונות בארצות הברית, קנדה, ששם הטמפרטורות הנמוכות והעיירות המבודדות זו מזו מחייבות אחזקת רכב פרטי.

בנוסף, אני חושב שצריך להתחיל לדבר על תחברוה ציבורית בשבת - רכבות ואוטובוסים - באזורים, ולאוכלוסייה הצריכה זאת. 

טבח ה7 באוקטובר , המלחמה שבאה בעקבותיו, והרפורמה המסתמנת בצבא משמעה שמעתה יותר חיילים יהיו זקוקים תחב"צ בשבת ובחג על מנת להגיע לבסיס. אנו חייבים להתחיל לדבר על כך ברצינות. ואם עד עכשיו הצדדים הניצים נמנעו מפשרה בנושא, אני חושב שה7 באוקטובר הוכיח שכדאי למצוא פשרה מאשר להמשיך במחלוקת.

אבל בוא נחזור לדבר על מה שקורה היום. מה מונע מהתחבורה הציבורית לקסום לאזרח הממוצע?

אחת הסיבות היא היעדרות מערכת זמן אמת יעילה, מדויקת וגמישה, שתוכל להתאים את עצמה לכל הפרעה בדרך, עבודה בכביש, לכל אוטובוס שמתבטל בהתראה קצרה ולתנאי דרך משתנים תדיר. בעולם דיגיטלי ומתקדם כמו שלנו, ובמיוחד במדינת הסטארט-אפ שלנו אנחנו יכולים לצפות לכל הפחות למערכת מדויקת ברמה סבירה.  עם יכולות טכנולוגיות כמו כיפת ברזל, וטילים מדויקים ברזולוציה של אלפית השנייה, מדהים שאנו לא מצליחים לייצר מערכת זמן אמת יעילה לתחבורה ציבורית.

ברגע שניתן יהיה לסמוך על זמני הגעה, יותר אנשים יוותרו על הרכב הפרטי ויעברו לנסוע באוטובוסים וברכבות.

 אחד החסמים הנפוצים הוא חסם השימוש הראשון. הפעם הראשונה שאתה מתנסה בשירות חדש, או שאתה חוזר לשירות אחרי הרבה זמן - הוא קש הבמיוחד, בעקבות מספר סיבות: הרגל השימוש ברכב פרטי, חוויה לא נעימה בעבר בתחב"צ, או חוסר זמינות של תחבורה ציבורית בכלל.  רוב האנשים, אם הם מורגלים בנסיעה ברכב פרטי זמין ונוח, יימנעו מלחפש פתרונות אחרים, גם אם הם יכולים להיות נוחים יותר. 

בנוסף, אני מאמין שאם האפליקציות הקיימות יאפשרו תכנון מסלול היברידי- כלומר, מסלול של נסיעה ברכב  ולאחריו נסיעה באוטובוס כדי להגיע ליעד, השימוש בתחב"צ יגבר.

משרד התחבורה צריך לשים דגש על חווית השימוש - נהגים נחמדים יותר, פקחים לא מאיימים, אוטובוסים חשמליים, ולפעמים צריך להשתמש בפרסומות על מנת להגיע לאזרח הממוצע.

 ומכאן אפשר לעבור לשאלה הבאה: איך במדינה בה כמות הסטרטאפים מרקיעה שחקים, אין מספיק סטרטאפים שיכולים לתת מענה לבעיית הפקקים, השימוש ההולך וגובר ברכב פרטי? 

אני חושב שזה נובע מכך שזו בעיה ממשלתית -רגולטורית בעיקרה. וזה מביא אותי להציע לממשלה לפרסם קול קורא - הקמת אפליקציה  לאומית שתאפשר לנהגים להסיע אנשים הנוסעים באותה דרך, ותאפשר לנוסעים לנסוע עם בעל רכב פרטי. בדרך זו יהיה אפשר להעלות מעט את מקדם הנסועה, ואולי להוריד את מספר כלי הרכב מהכביש ולהפחית את הפקקים.

כדאי לנו להשקיע בכך, מכיוון שאחד הדברים שגורמים לפקקים הוא מקדם הנסועה הנמוך, או המספר הממוצע של אנשים בכל כלי רכב.  

בנוסף, בעיית הפקקים מרחיקה לכת עד לאופן התכנון של השכונות והערים שלנו.  

תכנון שכונה עם גישה נמוכה לתחב"צ, עם מקומות חניה רבים יותר, ועם בנייני מגורים מרקיעי שחקים, תגרום לרוב התושבים לרכוש רכב פרטי. לעומת זאת בתל אביב לדוגמה שם יש תרבות של נסיעה בתחב"צ, קורקינטים ורכבות, השימוש ברכב פרטי נמוך יותר. עריית תל אביב אף הגדילה לעשות, וסגרה לצמיתות מספר רחובות קטנים לכלי רכב אחרי ניסוי שהסתיים בהצלחה גדולה. התוצאה: הכביש הפך להיות שוקק חיים, מטיילים, רוכבי אופניים, וזיהום האוויר שם ירד.

בנוסף אני מאמין שבניית גורדי שחקים תגרום לכך שמספר אדיר של כלי רכב ייכנסו או ייצאו מאותו אזור באותה שעה- מה שיגרום לפקקים. כדאי לנו לחשוב בשום שכל כיצד לתכנן את המרחב האורבני שלנו. כך שיהי מוכוון לנושא התחבורה והפקקים.

אני מציע למנות פרויקטור - שיתכלל את כל הנושא של תחבורה ציבורית. זוהי בעיה חוצת משרדים ורגולטורים.

כדי לפתור אותה ולהקל על חיינו במקצת יהיה צורך בעבודה בין משרדית, ארוכת שנים עם מחויבות של כל הנוגעים בדבר לשפר את חיי האזרחים.  יש צורך להתחיל בכך עכשיו, ואסור לנו לתעדף שיקולים פוליטיים, או מגזרים כאלה או אחרים.


ואולי זו משימה לאומית גדולה מידי עבור הממשלה.

השרים, העשירים ובעלי האמצעים ימשיכו לנסוע ברכבי הפאר שלהם.

האנשים שאין ידם משגת ימשיכו לסבול באוטובוסים הצפופים ובתחבורה ציבורית לא אמינה.

ואנשי מעמד הביניים ימשיכו בלית ברירה לרכוש עוד ועוד מכוניות.


חוק חדרי ממ"ד - כורח המציאות?

 




כולנו חיים במדינה שהביטחון הוא נדבך מרכזי בה, ואכן המדינה משקיעה מיליארדים מהתקציב השנתי מידי שנה בהגנה מפני איומים מבית ומחוץ. 

אחד המגמות המרכזיות בשנים האחרונות היא בנייה של חדר ממ"ד - מרחב מוגן דירתי בכל דירה חדשה. חדרי ממ"ד נועדו לתת ליושבי הבית ביטחון והגנה במקרה של התקפת רקטות מצד ארגוני טרור, והן נועדו להחליף את המקלטים שהיו נהוגים בבניינים ישנים, וליצור חלופה נגישה יותר. 


חדר ממ"ד הוא למעשה חדר ממוגן עם קירות בעובי 40 ס"מ בערך, דלת מפלדה, וחלון עם תריס מפלדה. מעין בונקר פרטי שנועד להגן מפגיעת רקטות או טילים במצב מלחמה. בניית חדר ממ"ד, על כל התשתית הכרוכה בכך (פלדה, בטון ומלט), מייקרת את מחיר הדירה ב-100,000 ש"ח בערך. ויוצרת מצב שבו הדירות שגם ככה יקרות כיום, מתייקרות אף יותר. וזוהי אחת הסיבות לכך שאני חושב שחוק חדרי ממ"ד מיותר במדינה הזאת.

בואו נשאל שאלה: האם משק בית טיפוסי יעדיף מקלט במרתף הבניין, עם דירה ללא חדר ממ"ד אך זולה לאין שיעור? הדעות חלוקות לכאן ולכאן אך אני מאמין שכן וכל אחד יכול לשאול את עצמו זאת. בעידן של נדל"ן שמתייקר חדשות לבקרים, משכנתאות וריביות שיצאו מפרופורציות, אני לא רואה טעם לייקר את הדירות אף יותר.


מעבר לכך מהי הפונקציונליות של חדר ממ"ד ברוב ימות השנה? מניסיון אישי שלי ושל רבים החדר נותר ללא שימוש ברוב ימות השנה הרגילים כי ביננו - מי ירצה לשהות בחדר קטן עם דלת כבדה ורועשת מפלדה, ללא פרטיות וללא אינטרנט (wifi בקושי עובר דרך קירות הפלדה של חדר ממ"ד) בעידן של עבודה היברידית?


אני מבין את הצורך של כל אזרח להרגיש בטוח בביתו, ואין ספק שחדר ממ"ד נותן תחושה מסוימת של ביטחון. אך האם זה מצדיק את ההשקעה המטורפת?


מדינת ישראל, עקב המצב הביטחוני הנפיץ, נאלצת לצאת למבצע צבאי בהערכה גסה בכל 5 שנים בממוצע. מבצע שנמשך מספר ימים.

במהלכו נכנסים דיירי הבית לחדר הממוגן בעת הישמע אזעקה על מנת להיות מוגנים מרקטות.

בכמה מסתכם השימוש בחדר הממוגן והיקר?

מספר שעות בכל יום במשך שבוע אחת ל-5 שנים.

האם זה מצדיק חקיקת חוק שמחייב התקנת חדר ממ"ד בכל בית חדש? 


יתרה מזאת, במקרה של פגיעה ישירה של רקטה חדר ממ"ד לרוב לא מגן מעל השוהים בו. שלא לדבר על טילים עוצמתיים יותר וארוכי טווח שיש למדינות רחוקות יותר וידידותיות פחות.

(במקרה כזה  רק בונקר -מקלט תת קרקעי יהיה ישים)


כמובן שאני לא מדבר על יישובים בעוטף עזה, שמטבע הדברים צריכים הגנה אפקטיבית ונגישה יותר. ומובן ששם הצורך בחדרי ממ"ד ומקלטים גדול מאשר בערי הפנים


סיבה נוספת שאני רואה לנכון להזכיר היא האפקטיביות של מערכות הגנה אקטיביות מהדור החדש: מערכת כיפת ברזל ומערכות יירוט בלייזר, שמקטינים עוד יותר את הסיכוי לפגיעת רקטות באזורים מאוכלסים, ומייתרים את חדרי הממ"ד. ובסוף, זוהי אחריותה של המדינה למנוע מלכתחילה ירי של טילים על שטחה.


אז מה הפיתרון ?


מקלט, במרתף הבניין, היא הדרך הטובה והכלכלית ביותר להגנה אפקטיבית. במקרה של בניין רב קומות, ממ"ק (מרחב מוגן קומתי) יוכל לבצע את המשימה. אני לא רואה שום פסול בלבלות מספר שעות עם דיירי הבניין בעיתות מלחמה.. ואדרבא, לדעתי השהייה עם אנשים מוכרים נוספים מלכד ונוסך תחושת ביטחון. אין צורך להפוך את הדירות שלנו לבונקרים. זה אינו מוסיף לתחושת הביטחון ..


עם זאת כמובן שמי שיש לו את האמצעים הכלכליים רשאי לבנות בונקר פרטי בביתו. 

לצערנו כיום יש חוק חדרי ממ"ד המחייב דירות חדשות להכיל חדר ממ"ד  (כל בית שנבנה לאחר שנת 1991). וכמו שכתבתי, ובהתחשב בכל הנתונים שהבאתי, אני מאמין שהוא מיותר.

ובכלל, הגיע הזמן להפסיק עם ההחלטות התכנוניות הגרועות שמשום מה ממשיכות לנוע קדימה מכוח האינרציה, למרות שלכל אחד ברורה האיוולת שבהן. 


אם אנחנו כל כך רוצים להגן על האזרחים שלנו, הבה ניקח דוגמה את אחת מהרעות החולות במדינתנו הקטנה: בכל שנה יש למעלה מ-300 (!) הרוגים בתאונות דרכים, ולמעלה מאלפי פצועים.. אולי כדאי שהממשלה תשיק תכנית למעבר מלא של הרכבים לאוטונומיים ולמקושרים על מנת למנוע תאונות כאלה?

אולי נחנך את הדור הצעיר לסובלנות בכבישים, מתן זכות קדימה ותכנית אינטרקטיבית ממוחשבת לריענון נהיגה? 


לסיכום, אנו צריכים חוקים שיחייב קבלנים וערים לבנות את הבניינים בהם אנחנו חיים בצורה סביבית, בריאה והגיונית יותר. ואנו צריכים להשקיע את הכסף והמשאבים שלנו היכן שצריך.