למה האזרחים שאינם בעלי רכב פרטי - הרבה מהם קשישים וילדים - לא יכולים ליהנות מתחבורה מתקדמת, זמינה ומדויקת, במדינה שמתהדרת בכמות הסטרטאפים, היחידות הטכנולוגיות והמוחות המבריקים שבה?
אנו רואים את התוצאות של תחבורה ציבורית גרועה בכל מקום:
אנשים מבכרים לנסוע ברכב פרטי על פני תחב"צ
מגרשי החניה רק גדלים, מה שגוזל מהתושבים נדל"ן שיכול לשמש לרווחה, פנאי, פארקים וכדומה
נהגים מבלים בפקקים שעות רבות במהלך היום, מה שגורם לבזבוז זמן, זיהום אוויר נוסף וסטרס
ילדים, קשישים ואנשים שידם אינה משגת לקנות רכב, משועבדים למערכת לא יעילה ולאוטובוסים שלא מגיעים בזמן או לא מגיעים בכלל
לבד מתקופות של קורונה ומלחמה לא עלינו, בעיית הפקקים רק מחריפה, בלי פתרון באופק, עם מדיניות ממשלתית של בניית מחלפים, כבישים ומגרשי חנייה רבים יותר. בניית רכבת קלה שמתעכבת ולא זוכה לקונצנזוס, ובניית מטרו שמוחזקת כקלף מיקוח בידי פוליטיקאים ונבחרי ציבור.
* * *
משרד התחבורה, כך נראה, לא שש להיכנס לבוץ של בעיית הפקקים ומבול כלי הרכב הפרטיים הנכנסים לארץ, והוא אף מבטל נתיבי פלוס ונתיבי תחבורה ציבורית באופן שלא יעשה דבר מלבד הגדלת מספר כלי הרכב והחרפת הפקקים.
במדינה כמו שלנו, בה מזג האוויר נוח יחסית, ללא טמפרטורות קיצוניות, פתרון של תחבורה ציבורית הוא יעיל יותר ממקומות אחרים כמו מדינות שונות בארצות הברית, קנדה, ששם הטמפרטורות הנמוכות והעיירות המבודדות זו מזו מחייבות אחזקת רכב פרטי.
בנוסף, אני חושב שצריך להתחיל לדבר על תחברוה ציבורית בשבת - רכבות ואוטובוסים - באזורים, ולאוכלוסייה הצריכה זאת.
טבח ה7 באוקטובר , המלחמה שבאה בעקבותיו, והרפורמה המסתמנת בצבא משמעה שמעתה יותר חיילים יהיו זקוקים תחב"צ בשבת ובחג על מנת להגיע לבסיס. אנו חייבים להתחיל לדבר על כך ברצינות. ואם עד עכשיו הצדדים הניצים נמנעו מפשרה בנושא, אני חושב שה7 באוקטובר הוכיח שכדאי למצוא פשרה מאשר להמשיך במחלוקת.
אבל בוא נחזור לדבר על מה שקורה היום. מה מונע מהתחבורה הציבורית לקסום לאזרח הממוצע?
אחת הסיבות היא היעדרות מערכת זמן אמת יעילה, מדויקת וגמישה, שתוכל להתאים את עצמה לכל הפרעה בדרך, עבודה בכביש, לכל אוטובוס שמתבטל בהתראה קצרה ולתנאי דרך משתנים תדיר. בעולם דיגיטלי ומתקדם כמו שלנו, ובמיוחד במדינת הסטארט-אפ שלנו אנחנו יכולים לצפות לכל הפחות למערכת מדויקת ברמה סבירה. עם יכולות טכנולוגיות כמו כיפת ברזל, וטילים מדויקים ברזולוציה של אלפית השנייה, מדהים שאנו לא מצליחים לייצר מערכת זמן אמת יעילה לתחבורה ציבורית.
ברגע שניתן יהיה לסמוך על זמני הגעה, יותר אנשים יוותרו על הרכב הפרטי ויעברו לנסוע באוטובוסים וברכבות.
אחד החסמים הנפוצים הוא חסם השימוש הראשון. הפעם הראשונה שאתה מתנסה בשירות חדש, או שאתה חוזר לשירות אחרי הרבה זמן - הוא קש הבמיוחד, בעקבות מספר סיבות: הרגל השימוש ברכב פרטי, חוויה לא נעימה בעבר בתחב"צ, או חוסר זמינות של תחבורה ציבורית בכלל. רוב האנשים, אם הם מורגלים בנסיעה ברכב פרטי זמין ונוח, יימנעו מלחפש פתרונות אחרים, גם אם הם יכולים להיות נוחים יותר.
בנוסף, אני מאמין שאם האפליקציות הקיימות יאפשרו תכנון מסלול היברידי- כלומר, מסלול של נסיעה ברכב ולאחריו נסיעה באוטובוס כדי להגיע ליעד, השימוש בתחב"צ יגבר.
משרד התחבורה צריך לשים דגש על חווית השימוש - נהגים נחמדים יותר, פקחים לא מאיימים, אוטובוסים חשמליים, ולפעמים צריך להשתמש בפרסומות על מנת להגיע לאזרח הממוצע.
ומכאן אפשר לעבור לשאלה הבאה: איך במדינה בה כמות הסטרטאפים מרקיעה שחקים, אין מספיק סטרטאפים שיכולים לתת מענה לבעיית הפקקים, השימוש ההולך וגובר ברכב פרטי?
אני חושב שזה נובע מכך שזו בעיה ממשלתית -רגולטורית בעיקרה. וזה מביא אותי להציע לממשלה לפרסם קול קורא - הקמת אפליקציה לאומית שתאפשר לנהגים להסיע אנשים הנוסעים באותה דרך, ותאפשר לנוסעים לנסוע עם בעל רכב פרטי. בדרך זו יהיה אפשר להעלות מעט את מקדם הנסועה, ואולי להוריד את מספר כלי הרכב מהכביש ולהפחית את הפקקים.
כדאי לנו להשקיע בכך, מכיוון שאחד הדברים שגורמים לפקקים הוא מקדם הנסועה הנמוך, או המספר הממוצע של אנשים בכל כלי רכב.
בנוסף, בעיית הפקקים מרחיקה לכת עד לאופן התכנון של השכונות והערים שלנו.
תכנון שכונה עם גישה נמוכה לתחב"צ, עם מקומות חניה רבים יותר, ועם בנייני מגורים מרקיעי שחקים, תגרום לרוב התושבים לרכוש רכב פרטי. לעומת זאת בתל אביב לדוגמה שם יש תרבות של נסיעה בתחב"צ, קורקינטים ורכבות, השימוש ברכב פרטי נמוך יותר. עריית תל אביב אף הגדילה לעשות, וסגרה לצמיתות מספר רחובות קטנים לכלי רכב אחרי ניסוי שהסתיים בהצלחה גדולה. התוצאה: הכביש הפך להיות שוקק חיים, מטיילים, רוכבי אופניים, וזיהום האוויר שם ירד.
בנוסף אני מאמין שבניית גורדי שחקים תגרום לכך שמספר אדיר של כלי רכב ייכנסו או ייצאו מאותו אזור באותה שעה- מה שיגרום לפקקים. כדאי לנו לחשוב בשום שכל כיצד לתכנן את המרחב האורבני שלנו. כך שיהי מוכוון לנושא התחבורה והפקקים.
אני מציע למנות פרויקטור - שיתכלל את כל הנושא של תחבורה ציבורית. זוהי בעיה חוצת משרדים ורגולטורים.
כדי לפתור אותה ולהקל על חיינו במקצת יהיה צורך בעבודה בין משרדית, ארוכת שנים עם מחויבות של כל הנוגעים בדבר לשפר את חיי האזרחים. יש צורך להתחיל בכך עכשיו, ואסור לנו לתעדף שיקולים פוליטיים, או מגזרים כאלה או אחרים.
ואולי זו משימה לאומית גדולה מידי עבור הממשלה.
השרים, העשירים ובעלי האמצעים ימשיכו לנסוע ברכבי הפאר שלהם.
האנשים שאין ידם משגת ימשיכו לסבול באוטובוסים הצפופים ובתחבורה ציבורית לא אמינה.
ואנשי מעמד הביניים ימשיכו בלית ברירה לרכוש עוד ועוד מכוניות.
