יום חמישי, 1 בפברואר 2024

למה התחבורה הציבורית במדינת ישראל היא כל כך גרועה?

 

למה האזרחים שאינם בעלי רכב פרטי - הרבה מהם קשישים וילדים - לא יכולים ליהנות מתחבורה מתקדמת, זמינה ומדויקת, במדינה שמתהדרת בכמות הסטרטאפים, היחידות הטכנולוגיות והמוחות המבריקים שבה?

 

אנו רואים את התוצאות של תחבורה ציבורית גרועה בכל מקום:

  • אנשים מבכרים לנסוע ברכב פרטי על פני תחב"צ 

  • מגרשי החניה רק גדלים, מה שגוזל מהתושבים נדל"ן שיכול לשמש לרווחה, פנאי, פארקים וכדומה

  • נהגים מבלים בפקקים שעות רבות במהלך היום, מה שגורם לבזבוז זמן, זיהום אוויר נוסף וסטרס

  • ילדים, קשישים ואנשים שידם אינה משגת לקנות רכב, משועבדים למערכת לא יעילה ולאוטובוסים שלא מגיעים בזמן או לא מגיעים בכלל

לבד מתקופות של קורונה ומלחמה לא עלינו, בעיית הפקקים רק מחריפה, בלי פתרון באופק, עם מדיניות ממשלתית של בניית מחלפים, כבישים ומגרשי חנייה רבים יותר. בניית רכבת קלה שמתעכבת ולא זוכה לקונצנזוס, ובניית מטרו שמוחזקת כקלף מיקוח בידי פוליטיקאים ונבחרי ציבור.

* * *

משרד התחבורה, כך נראה, לא שש להיכנס לבוץ של בעיית הפקקים ומבול כלי הרכב הפרטיים הנכנסים לארץ, והוא אף מבטל נתיבי פלוס ונתיבי תחבורה ציבורית באופן שלא יעשה דבר מלבד הגדלת מספר כלי הרכב והחרפת הפקקים.

במדינה כמו שלנו, בה מזג האוויר נוח יחסית, ללא טמפרטורות קיצוניות, פתרון של תחבורה ציבורית הוא יעיל יותר ממקומות אחרים כמו מדינות שונות בארצות הברית, קנדה, ששם הטמפרטורות הנמוכות והעיירות המבודדות זו מזו מחייבות אחזקת רכב פרטי.

בנוסף, אני חושב שצריך להתחיל לדבר על תחברוה ציבורית בשבת - רכבות ואוטובוסים - באזורים, ולאוכלוסייה הצריכה זאת. 

טבח ה7 באוקטובר , המלחמה שבאה בעקבותיו, והרפורמה המסתמנת בצבא משמעה שמעתה יותר חיילים יהיו זקוקים תחב"צ בשבת ובחג על מנת להגיע לבסיס. אנו חייבים להתחיל לדבר על כך ברצינות. ואם עד עכשיו הצדדים הניצים נמנעו מפשרה בנושא, אני חושב שה7 באוקטובר הוכיח שכדאי למצוא פשרה מאשר להמשיך במחלוקת.

אבל בוא נחזור לדבר על מה שקורה היום. מה מונע מהתחבורה הציבורית לקסום לאזרח הממוצע?

אחת הסיבות היא היעדרות מערכת זמן אמת יעילה, מדויקת וגמישה, שתוכל להתאים את עצמה לכל הפרעה בדרך, עבודה בכביש, לכל אוטובוס שמתבטל בהתראה קצרה ולתנאי דרך משתנים תדיר. בעולם דיגיטלי ומתקדם כמו שלנו, ובמיוחד במדינת הסטארט-אפ שלנו אנחנו יכולים לצפות לכל הפחות למערכת מדויקת ברמה סבירה.  עם יכולות טכנולוגיות כמו כיפת ברזל, וטילים מדויקים ברזולוציה של אלפית השנייה, מדהים שאנו לא מצליחים לייצר מערכת זמן אמת יעילה לתחבורה ציבורית.

ברגע שניתן יהיה לסמוך על זמני הגעה, יותר אנשים יוותרו על הרכב הפרטי ויעברו לנסוע באוטובוסים וברכבות.

 אחד החסמים הנפוצים הוא חסם השימוש הראשון. הפעם הראשונה שאתה מתנסה בשירות חדש, או שאתה חוזר לשירות אחרי הרבה זמן - הוא קש הבמיוחד, בעקבות מספר סיבות: הרגל השימוש ברכב פרטי, חוויה לא נעימה בעבר בתחב"צ, או חוסר זמינות של תחבורה ציבורית בכלל.  רוב האנשים, אם הם מורגלים בנסיעה ברכב פרטי זמין ונוח, יימנעו מלחפש פתרונות אחרים, גם אם הם יכולים להיות נוחים יותר. 

בנוסף, אני מאמין שאם האפליקציות הקיימות יאפשרו תכנון מסלול היברידי- כלומר, מסלול של נסיעה ברכב  ולאחריו נסיעה באוטובוס כדי להגיע ליעד, השימוש בתחב"צ יגבר.

משרד התחבורה צריך לשים דגש על חווית השימוש - נהגים נחמדים יותר, פקחים לא מאיימים, אוטובוסים חשמליים, ולפעמים צריך להשתמש בפרסומות על מנת להגיע לאזרח הממוצע.

 ומכאן אפשר לעבור לשאלה הבאה: איך במדינה בה כמות הסטרטאפים מרקיעה שחקים, אין מספיק סטרטאפים שיכולים לתת מענה לבעיית הפקקים, השימוש ההולך וגובר ברכב פרטי? 

אני חושב שזה נובע מכך שזו בעיה ממשלתית -רגולטורית בעיקרה. וזה מביא אותי להציע לממשלה לפרסם קול קורא - הקמת אפליקציה  לאומית שתאפשר לנהגים להסיע אנשים הנוסעים באותה דרך, ותאפשר לנוסעים לנסוע עם בעל רכב פרטי. בדרך זו יהיה אפשר להעלות מעט את מקדם הנסועה, ואולי להוריד את מספר כלי הרכב מהכביש ולהפחית את הפקקים.

כדאי לנו להשקיע בכך, מכיוון שאחד הדברים שגורמים לפקקים הוא מקדם הנסועה הנמוך, או המספר הממוצע של אנשים בכל כלי רכב.  

בנוסף, בעיית הפקקים מרחיקה לכת עד לאופן התכנון של השכונות והערים שלנו.  

תכנון שכונה עם גישה נמוכה לתחב"צ, עם מקומות חניה רבים יותר, ועם בנייני מגורים מרקיעי שחקים, תגרום לרוב התושבים לרכוש רכב פרטי. לעומת זאת בתל אביב לדוגמה שם יש תרבות של נסיעה בתחב"צ, קורקינטים ורכבות, השימוש ברכב פרטי נמוך יותר. עריית תל אביב אף הגדילה לעשות, וסגרה לצמיתות מספר רחובות קטנים לכלי רכב אחרי ניסוי שהסתיים בהצלחה גדולה. התוצאה: הכביש הפך להיות שוקק חיים, מטיילים, רוכבי אופניים, וזיהום האוויר שם ירד.

בנוסף אני מאמין שבניית גורדי שחקים תגרום לכך שמספר אדיר של כלי רכב ייכנסו או ייצאו מאותו אזור באותה שעה- מה שיגרום לפקקים. כדאי לנו לחשוב בשום שכל כיצד לתכנן את המרחב האורבני שלנו. כך שיהי מוכוון לנושא התחבורה והפקקים.

אני מציע למנות פרויקטור - שיתכלל את כל הנושא של תחבורה ציבורית. זוהי בעיה חוצת משרדים ורגולטורים.

כדי לפתור אותה ולהקל על חיינו במקצת יהיה צורך בעבודה בין משרדית, ארוכת שנים עם מחויבות של כל הנוגעים בדבר לשפר את חיי האזרחים.  יש צורך להתחיל בכך עכשיו, ואסור לנו לתעדף שיקולים פוליטיים, או מגזרים כאלה או אחרים.


ואולי זו משימה לאומית גדולה מידי עבור הממשלה.

השרים, העשירים ובעלי האמצעים ימשיכו לנסוע ברכבי הפאר שלהם.

האנשים שאין ידם משגת ימשיכו לסבול באוטובוסים הצפופים ובתחבורה ציבורית לא אמינה.

ואנשי מעמד הביניים ימשיכו בלית ברירה לרכוש עוד ועוד מכוניות.


חוק חדרי ממ"ד - כורח המציאות?

 




כולנו חיים במדינה שהביטחון הוא נדבך מרכזי בה, ואכן המדינה משקיעה מיליארדים מהתקציב השנתי מידי שנה בהגנה מפני איומים מבית ומחוץ. 

אחד המגמות המרכזיות בשנים האחרונות היא בנייה של חדר ממ"ד - מרחב מוגן דירתי בכל דירה חדשה. חדרי ממ"ד נועדו לתת ליושבי הבית ביטחון והגנה במקרה של התקפת רקטות מצד ארגוני טרור, והן נועדו להחליף את המקלטים שהיו נהוגים בבניינים ישנים, וליצור חלופה נגישה יותר. 


חדר ממ"ד הוא למעשה חדר ממוגן עם קירות בעובי 40 ס"מ בערך, דלת מפלדה, וחלון עם תריס מפלדה. מעין בונקר פרטי שנועד להגן מפגיעת רקטות או טילים במצב מלחמה. בניית חדר ממ"ד, על כל התשתית הכרוכה בכך (פלדה, בטון ומלט), מייקרת את מחיר הדירה ב-100,000 ש"ח בערך. ויוצרת מצב שבו הדירות שגם ככה יקרות כיום, מתייקרות אף יותר. וזוהי אחת הסיבות לכך שאני חושב שחוק חדרי ממ"ד מיותר במדינה הזאת.

בואו נשאל שאלה: האם משק בית טיפוסי יעדיף מקלט במרתף הבניין, עם דירה ללא חדר ממ"ד אך זולה לאין שיעור? הדעות חלוקות לכאן ולכאן אך אני מאמין שכן וכל אחד יכול לשאול את עצמו זאת. בעידן של נדל"ן שמתייקר חדשות לבקרים, משכנתאות וריביות שיצאו מפרופורציות, אני לא רואה טעם לייקר את הדירות אף יותר.


מעבר לכך מהי הפונקציונליות של חדר ממ"ד ברוב ימות השנה? מניסיון אישי שלי ושל רבים החדר נותר ללא שימוש ברוב ימות השנה הרגילים כי ביננו - מי ירצה לשהות בחדר קטן עם דלת כבדה ורועשת מפלדה, ללא פרטיות וללא אינטרנט (wifi בקושי עובר דרך קירות הפלדה של חדר ממ"ד) בעידן של עבודה היברידית?


אני מבין את הצורך של כל אזרח להרגיש בטוח בביתו, ואין ספק שחדר ממ"ד נותן תחושה מסוימת של ביטחון. אך האם זה מצדיק את ההשקעה המטורפת?


מדינת ישראל, עקב המצב הביטחוני הנפיץ, נאלצת לצאת למבצע צבאי בהערכה גסה בכל 5 שנים בממוצע. מבצע שנמשך מספר ימים.

במהלכו נכנסים דיירי הבית לחדר הממוגן בעת הישמע אזעקה על מנת להיות מוגנים מרקטות.

בכמה מסתכם השימוש בחדר הממוגן והיקר?

מספר שעות בכל יום במשך שבוע אחת ל-5 שנים.

האם זה מצדיק חקיקת חוק שמחייב התקנת חדר ממ"ד בכל בית חדש? 


יתרה מזאת, במקרה של פגיעה ישירה של רקטה חדר ממ"ד לרוב לא מגן מעל השוהים בו. שלא לדבר על טילים עוצמתיים יותר וארוכי טווח שיש למדינות רחוקות יותר וידידותיות פחות.

(במקרה כזה  רק בונקר -מקלט תת קרקעי יהיה ישים)


כמובן שאני לא מדבר על יישובים בעוטף עזה, שמטבע הדברים צריכים הגנה אפקטיבית ונגישה יותר. ומובן ששם הצורך בחדרי ממ"ד ומקלטים גדול מאשר בערי הפנים


סיבה נוספת שאני רואה לנכון להזכיר היא האפקטיביות של מערכות הגנה אקטיביות מהדור החדש: מערכת כיפת ברזל ומערכות יירוט בלייזר, שמקטינים עוד יותר את הסיכוי לפגיעת רקטות באזורים מאוכלסים, ומייתרים את חדרי הממ"ד. ובסוף, זוהי אחריותה של המדינה למנוע מלכתחילה ירי של טילים על שטחה.


אז מה הפיתרון ?


מקלט, במרתף הבניין, היא הדרך הטובה והכלכלית ביותר להגנה אפקטיבית. במקרה של בניין רב קומות, ממ"ק (מרחב מוגן קומתי) יוכל לבצע את המשימה. אני לא רואה שום פסול בלבלות מספר שעות עם דיירי הבניין בעיתות מלחמה.. ואדרבא, לדעתי השהייה עם אנשים מוכרים נוספים מלכד ונוסך תחושת ביטחון. אין צורך להפוך את הדירות שלנו לבונקרים. זה אינו מוסיף לתחושת הביטחון ..


עם זאת כמובן שמי שיש לו את האמצעים הכלכליים רשאי לבנות בונקר פרטי בביתו. 

לצערנו כיום יש חוק חדרי ממ"ד המחייב דירות חדשות להכיל חדר ממ"ד  (כל בית שנבנה לאחר שנת 1991). וכמו שכתבתי, ובהתחשב בכל הנתונים שהבאתי, אני מאמין שהוא מיותר.

ובכלל, הגיע הזמן להפסיק עם ההחלטות התכנוניות הגרועות שמשום מה ממשיכות לנוע קדימה מכוח האינרציה, למרות שלכל אחד ברורה האיוולת שבהן. 


אם אנחנו כל כך רוצים להגן על האזרחים שלנו, הבה ניקח דוגמה את אחת מהרעות החולות במדינתנו הקטנה: בכל שנה יש למעלה מ-300 (!) הרוגים בתאונות דרכים, ולמעלה מאלפי פצועים.. אולי כדאי שהממשלה תשיק תכנית למעבר מלא של הרכבים לאוטונומיים ולמקושרים על מנת למנוע תאונות כאלה?

אולי נחנך את הדור הצעיר לסובלנות בכבישים, מתן זכות קדימה ותכנית אינטרקטיבית ממוחשבת לריענון נהיגה? 


לסיכום, אנו צריכים חוקים שיחייב קבלנים וערים לבנות את הבניינים בהם אנחנו חיים בצורה סביבית, בריאה והגיונית יותר. ואנו צריכים להשקיע את הכסף והמשאבים שלנו היכן שצריך.


יום שני, 2 באוגוסט 2021

משבר האקלים המאיים על עולמנו

לאחרונה כולנו ראינו בצורה מוחשית ביותר את השפעותיו של משבר האקלים; בעולם מספר רב 
של אסונות, שיטפונות ואירועי בצורת שלא ניתן לייחס אותם לפעילות הרגילה של הטבע, 
ושבישראל, גלי חום קיצוניים שטרם ידענו כמוהם.

ועכשיו נשאלת השאלה: מתי מקבלי ההחלטות , השרים , הפוליטיקאים יפסיקו לעסוק בתפל
ויתחילו לעסוק בעיקר, בנושא שצריך להיות בראש מעייננו כיום: משבר האקלים?

ואני לא מדבר רק על השרים בישראל, בכל העולם, מנהיגים מושחתים מובילים את העולם 
אל עבר אסון, האזרחים שווי נפש, ובעולם מתייחסים לפעילי אקלים כאל הזויים אשר שייכים 
אל מחנה השמאל.

אבל לא. זה לא שמאל או ימין, חרדים או ערבים. משבר האקלים וההתחממות הגלובלית תפגע 
בכולנו בצורה אישית ביותר.

כולם הולכים לסבול מהעניין , ובמיוחד הנחשלים, בגלל אוזלת ידם של המנהיגים, ששועטים 
אל עבר צמיחה כלכלית בלתי מרוסנת שהשלכותיה הם פגיעה אנושה באקלים, באזורי 
טבע ובסביבה.

בעולם, מנהיגים בלתי מרוסנים כמו טראמפ שפגע פגיעה אנושה ביכולת של המעצמה החזקה 
בעולם להוביל אותנו אל עבר עתיד סביבתי ובטוח יותר. 

בברזיל יש לנו את בולסונרו המושחת, שהאקלים ויערות האמזונס מעניינות אותו כקליפת השום.

 

נשיא ברזיל בולסונרו

להלן סקירה של אירועי אקלים קיצוניים שהתרחשו בעולם לאחרונה:
1. בגרמניה גבו הצפות את חייהם של אלפי בני אדם
2. בקנדה נרשמו טמפרטורות הזויות של כמעט 50 מעלות צלזיוס, פי 2 מהממוצע לעונה
3. בעמק המוות בקליפורניה, נמדדה טמפרטורה , הגבוהה ביותר אי פעם - 54.5 מעלות ,
מה שמוביל לשריפות ענק, מאות הרוגים, ומליארדי בעלי חיים שמצאו את מותם בגל החום

למה זה צריך לעניין אתכם? הכי קל זה לשכוח מהנושא ולצפות בעוד סדרה בנטפליקס, 
או להזמין עוד איזה גאדג'ט בעלי אקספרס. 

אך האירועים הללו שהתרחשו לאחרונה כל כך לא שגרתיים, עד שלא כהרגלם מצאו ערוצי 
הטלוויזיה זמן לעסוק במשבר האקלים. ומדוע? כי ברור לכל בר דעת שההתחממות הגלובלית 
עתידה לפגוע פגיעה אנושה במרקם החיים שלנו כאן.

הטמפרטורות הגבוהות שבוודאי עוד יעלו פשוט לא יאפשרו לנו לקיים את החיים שהתרגלנו אליהם:
היציאה בחוץ לצורך בילוי תיהפך למשא כבד, הנסיעה בתחבורה ציבורית תהיה בלתי נסבלת, 
אירועים באוויר הפתוח יצומצמו..

כולכם מבינים את  הדחיפות שבנושא, ואולם אף על פי כן עולם כמנהגו נוהג.
מדוע כך הדבר? לדעתי הדבר נעוץ בשיטה הקפיטליסטית. בבסיס השיטה עומדת השאיפה להגדיל 
את הצמיחה הכלכלית, את התוצר, תוך התעלמות מהנזק שהדבר גורם לסקטורים אחרים.

תעשיית הרכב המזהם, אופנה מהירה , גידול הבקר, ייצור בטון, ייצור פלסטיק- כל אלו רעות חולות 
שצריכות להיעלם או להיעשות בשיטה פחות מזהמת.
צריכת היתר והשפע הרב, גורמים גם הם לבזבוז רב וזיהום.

למזלנו יש עדיין תקווה, בזכות ארגונים אשר תורמים את כל מרצם לשינוי מדיניות, דמויות משפיעות 
בעולם, צעירים ומבוגרים כאחד אשר משפיעים על דעת הקהל העולמית, ואולי הכוח המניע הגדול 
ביותר: הנשיא ביידן.

מיומו הראשון בתפקיד, ותוך ניגוד מוחלט למדיניות טראמפ, פועל ביידן ללא לאות על מנת להדגיש 
את הדחיפות שבמשבר האקלים, להעלות מודעות לנושא ולדחוף לפעולה בעולם.

לשמחתנו גם אצלנו הממשלה מתחילה לגלות אחריות ודוחפת לפעולה בנושא                                          (לא מספיקה לעניות דעתי),
ומובן שצצות בפטריות אחרי הגשם הלובי של טייקונים,                          תעשייניים ובעלי אינטרסים המבקשים להפחית את מס הפחמן, להרחיב את חיפושי הגז,  
או לקדם עסקאות נפט וכדומה.

מה את\ה יכולים לעשות בנושא?
1. לבחור בפוליטיקאים עם רקורד מוכח בנושא
2. להעלות את הנושא בשיחות עם משפחה וחברים
3. לעבור לדיאטה נטולת בשר
4. לבחור לקנות רכב חשמלי

ומה הממשלות צריכות לעשות?  קידום מס פחמן אגרסיבי, השקעה במחקר שיאפשר ייצור בלתי מזהם,

איסור על מכירת כלי רכב מזהמים, ועוד ועוד


יום חמישי, 12 בדצמבר 2019

מדוע יש לעבור בהקדם לאוטובוסים חשמליים?





מדוע יש לעבור בהקדם לאוטובוסים חשמליים?


במאמר זה אפרט את הסיבות שבגינם מעבר לאוטובוסים חשמליים צריך להתבצע בהקדם, 
וצריך להוות מטרה לאומית.

תוצאת תמונה עבור ‪future transportation‬‏


         כיום, שהפקקים בכבישי ישראל נהיים כבדים יותר ויותר, יש לחשוב על פתרונות אחרים ולא על סלילת כבישים ומחלפים, והגדלת תדירויות האוטובוסים, כפי שנעשה עד היום.

1. אוטובוסים מונעי בנזין הנם, בראש ובראשונה, מזהמים ופולטים פיח לסביבה. בערים מרכזיות
הדבר נעשה בלתי נסבל עבור התושבים המתגוררים בסמוך לכבישים, ועבור אנשים המחכים
בתחנה לאוטובוס.

2. הנסיעה באוטובוס חשמלי הנה, לאין ערוך נוחה יותר מאשר מקבילו המזהם. המנוע החשמלי אינו פולט רעש,
ובקרה דיגיטלית של המנועים מאפשרת לקבל נסיעה חלקה בהרבה.


תוצאת תמונה עבור ‪future transportation‬‏


         בנוסף לכך, לשם צמצום הפקקים והזיהום יש לנקוט בצעדים הבאים:

1. פיתוח של רכבים חשמליים, אוטונומיים ושיתופיים- כיום ברור שהעולם צועד בכיוון הזה. רכב אוטונומי הנו בטוח לאין ערוך מנהג אנושי. נסיעה שיתופית באמצעות אפליקציה תשפר את הזמינות, ותקל על אנשים לנטוש את הרכב הפרטי.

2. כריית מנהרות- בעולם מפותחים כיום פתרונות של כריית מנהרות מהירה של כמה מפלסים מתחת לפני הקרקע על מנת להקל על גודש התנועה.

3. סבסוד של רכבים חשמליים, ותמריצים לבעלי רכב חשמלי (נסיעה חינם בנת"צ, חניה חינם וכו')

                                                      
מקווה שנהניתם מהמאמר, אשמח לשמוע מה דעתכם😉😀



















יום רביעי, 8 בפברואר 2017

הייפרלופ

ברצוני להציג בפניכם היום קונספט מעניין שנהגה לראשונה ע"י היזם אלון מאסק ושמו ההייפרלופ.
ההייפרלופ מורכב מקפסולה המכילה נוסעים המשייטת במהירות עצומה בתוך צינור שאורכו כמה
מאות קילומטרים. הקפסולה למעשה תרחף באוויר בתוך הצינור שלחץ האוויר בו ישאר נמוך וזאת כדי 
למנוע חיכוך ולאפשר נסיעה במהירות 1200 קמ"ש. 


קונספט ההייפרלופ

הקפסולה תכיל בערך 28 נוסעים לפי ההערכה, ומספר קפסולות יוכלו לנוע בו זמנית בתוך הצינור.
כך יתאפשר למספר רב של אנשים להשתמש בה.  

הרעיון מוצג לראשונה לציבור

ב-12 באוגוסט 2013, חשף מאסק, מנכ"ל חברת Tesla ו-Spacex, את 
ההייפרלופ,  אותו תיאר כמדיום החמישי של התחבורה. במסמך בן 57 עמודים פירט מאסק את
תוכניותיו השאפתניות בקשר למיזם, שעורר תהודה רבה בעולם כולו.
על פי התוכנית, קפסולה שמכילה 28 נוסעים תנוע בתוך צינור בו נשמר לחץ אוויר נמוך או ואקום. המנוע ישאב אוויר מחלקו הקדמי של הרכב וישחרר אותו דחוס, דרך חלקו התחתון. כתוצאה מכך, לרכב זה לא יהיה חיכוך עם דפנות הצינור, דבר האמור, לפי מאסק, לאפשר נסיעה מהירה של הקרוניות בלי בזבוז אנרגיה.
ההייפרלופ יהיה אוטונומי לחלוטין, ויוכל להעביר כבודה (סחורה) או בני אדם. בנוסף לכך, עפ"י מאסק, 
ההייפרלופ מתאים למסלולים אשר הינם קצרים מידי בשביל מטוס, אך ארוכים מידי בשביל רכב.
המחיר של ההייפרלופ יהיה גם הוא זול ביותר, והתפעול שלו יוכל להסתמך על אנרגיה מתחדשת בלבד.
לפי התוכנית, מסלול של 570 ק"מ אמור לקחת 35 דקות בסך הכל.

לפניכם סרטון מרתק המתאר איך יפעל ההייפרלופ:




כפי שראיתם, בקונספט המתואר בסרטון מעורבים, בנוסף להייפרלופ, גם רכבים אוטונומיים שיקחו את הנוסע
ישירות אל ההייפרלופ.

חברות מרימות את הכפפה

מאז הוצג לראשונה רעיון ההייפרלופ, מספר חברות ויזמים אימצו את הרעיון וכיום ישנם מספר חברות 
המפתחות את ההייפרלופ הלכה למעשה.
הביקוש להייפרלופ, כפי שנראה, הוא עצום. אין ספור מדינות וארגונים הגישו בקשה לחברות הנ"ל לבנות
אצלם מסלול הייפרלופ, והבקשות נבחנות כעת.
אחת החברות הבולטות במירוץ לבניית ההייפרלופ, היא: Hyperloop One.
את החברה הקימו יוצא חברת Spacex, ברוגן באמברוגן, ומספר משקיעים נוספים. מנכ"ל החברה
הוא רוב לויד, מנכ"ל חברת סיסקו לשעבר. 
החברה כעת מתרכזת בבניית מערכת הנעה, ובבניית מסלול ניסוי, והמטרה היא להגיע לאב טיפוס עובד בגודל מלא כבר בשנת 2020.
ב-2017 נערכה, בחסות חברת Spacex תחרות ההייפרלופ, בה התחרו אוניברסיטאות שונות מכל רחבי 
העולם בבניית דגם הייפרלופ עובד.

ההייפרלופ בתנועה

 הספקות

 למן יציאתו של רעיון ההייפרלופ לאוויר העולם, החלו מומחים ומדענים שונים להטיל ספק ברעיון.
אחדים טענו כי הוא אינו ישים כלכלית, ואחרים טענו כי הדבר לא אפשרי מבחינה הנדסית. בפסקה הזאת
אדבר על כמה מהטענות של הספקנים:
 
    -  במקרה של רעידת אדמה  יצטרכו לעצור כל הקפסולות, דבר שיכול לגרום לתאונות.
    -  המהירות האדירה של ההייפרלופ יכולה לגרום לבום על קולי, שיכול לדעת מומחה מסוים, לגרום לשבירת הצינור.
    -  יצירת ואקום או לחץ אויר נמוך מאוד בנפח גדול כמו צינור שאורכו כמה מאות קילומטרים היא כמעט בלתי אפשרית.
    -  ההייפרלופ,עקב המהירות הגבוהה שלו, יצטרך להיבנות על מסלול ישר, כי עיקולים רבים בכזאת מהירות היא לא הדבר הכי בריא  לגוף האדם.

תמונה המתארת באיזה אופן ינוע ההייפרלופ


אב טיפוס של הצינור שהחלו לבנות

אני מקוה שנהניתם מהכתבה, ואשמח לשמוע את דעתכם.







יום ראשון, 31 באוגוסט 2014

פרטים על האייפון 6

האייפון 6 ייצא בוודאות ב-9 לספטמבר. אפל תשיק 2 מכשירים- אחד בגודל 4.7 אינצ' והשני בגודל 5.5 אינצ'.
במאמר זה אפרט מספר טכנולוגיות מעניינות שיש להם את הפוטנציאל להופיע באייפון 6:
1. מסך ספיר קריסטל- רבות דובר על החומר המהפכני הזה. זה חומר שאינו נשרט, והוא עמיד להפליא, אף יותר מגורילה גלאס.
2. נקודות קוונטום- טכנולוגיה זו מאפשרת להציג על המסך צבעים חדים וברורים יותר הקרובים למציאות, וזאת תוך שימוש מופחת בסוללה.


3. מסך IGZO- טכנולוגיה זאת כבר משולבת באייפד איר, והיא מאפשרת מסך חד יותר מבעבר, תוך שימוש בפחות אנרגיה.
4. שבב NFC- שבב זה מאפשר ביצוע תשלומים דרך האייפון.
5. טעינה סולארית- בתוך המסך ישולבו תאים סולאריים אשר יוכלו להטעין את האייפון.
6. HD voice- בהינתן רשת מתאימה, אפל תהפוך את חווית השיחות לטובה מבעבר.
7. גוף LiquidMetal- זוהי טכנולוגיה שאפל רשמה עליה מספר פטנטים, והיא מציגה סגסוגת חדשה, עמידה לחום ולמתיחה, ואלסטיות מרשימה.

עם כל זאת, אני מסתייג מחלק מהדברים כיוון שחלק מהטכנולוגיות אינן בשלות, וחלק מהדברים לא ימצאו את דרכן לאייפון הבא.

יום שבת, 29 במרץ 2014

פרטים חדשים על האייפון 6

לפי דיווחים שונים לאחרונה, אייפון 6 יהיה עם מסך חדש מסוג ספיר- זהו חומר חזק כמעט כמו יהלום,
ועמיד לשריטות. חומר זה כבר משמש באייפון 5s להגנה על עדשת המצלמה, ולהגנה על קורא טביעות האצבע.
בשנים האחרונות אפל משקיעה רבות במיכון ועיבוד החומר המהפכני, ושיטות חדשות לעיבוד החומר
מאפשרות שימוש מסחרי שלו.
כמו כן המסך של האייפון יהיה עם טכנולוגיה חדישה : נקודות קוונטיות, מה שיגרום לאיכות מסך
טובה יותר מכל מה שהיכרנו עד כה. טכנולוגיה זו מאפשרת בין היתר לטווח צבעים רחב יותר,
ולדיוק ואיכות שלא היכרנו כמותם.
טכנולוגיה זו משמשת במסך הקינדל פייר החדש, שלו יש את המסך הטוב ביותר כיום, אולם אפל
לאחרונה שיפרה את הטכנולוגיה בפטנט שפירסמה, והפכה אותה לטובה יותר.
כמו כן גם המסך יגדל ל-5 אינצ', ובכך אפל מיישרת קו עם היצרניות האחרות.

אילוסטרציה

הדיווחים מצביעים על כך ש-GT Advanced Technologies, החברה המספקת לאפל רכיבים
שונים, רכשה לאחרונה מספר מכשירים מתקדמים לייצור ועיבוד ספיר (sapphire), והיא יכולה
לייצר למעלה מ-100 מיליון מסכים בשנה. מהם יתרונות מסך מסוג ספיר? הוא עמיד לשריטות,
חזק יותר ממסך הגורילה גלאס, ובעל מוליכות תרמית גבוהה. אולם יש לו מספר חסרונות- הוא
יקר פי 10 מגורילה גלאס, והוא צריך להיות עבה פי 1.6 לשמר את אותו חוזק. לפי הדיווחים
אפל פתרה לאחרונה את הבעיות האלה, והיא מוכנה לייצר את המסכים האלה עבור האייפון 6,
אשר לפי הערכות יושק בספטמבר.